שמעון פרס
מסלול חייו
שמעון פרס ז"ל, מדינאי, נשיאה התשיעי של מדינת ישראל, ראש ממשלה, חתן פרס נובל לשלום, איש מעש וחזון.
פרס הוא מהאבות המייסדים של מדינת ישראל, מי שהעניק למדינה את יכולות ההרתעה וההגנה הביטחונית שלה בשנות הקמתה, הקים את הכור בדימונה והתעשיות הביטחוניות, פעל ללא לאות במשך עשרות שנים לקידום יחסי השלום בתוך מדינת ישראל ובין ישראל ושכנותיה והנהיג את הפיכת ישראל למעצמת טכנולוגיה וחדשנות עולמית.
להורדת הביוגרפיה המלאה לחצו כאן
ילדות בפולין ועליה ארצה
שמעון פרס נולד בשם שמעון פרסקי בכ' באב תרפ"ג, 2 באוגוסט 1923 בוישניבה פולין. אביו, יצחק, היה סוחר עצים והרבה בנסיעות. אמו, שרה, הייתה מורה וספרנית בהתנדבות.
שמעון התחנך על ברכי סבו מצד אמו, הרב צבי מלצר, ובהשראתו גדל כילד שומר מצוות וירא שמיים.
בשנת 1934, שלוש שנים לאחר שעלה אביו, עלה פרס לארץ ישראל. סבו של שמעון ליווה את המשפחה לתחנת הרכבת וכשנפרד משמעון, לחש לו את צוואתו האחרונה "בקשתי אלייך – תמיד תישאר יהודי!". שנים בודדות לאחר-מכן, הסב וכל שאר בני המשפחה שנותרו בוישניבה נספו בשואה.
כפר הנוער בן שמן
לאחר העליה לארץ התגוררה משפחת פרסקי בתל-אביב. שמעון היה חניך בתנועת "הנוער העובד", שם הוצע לו להצטרף לכפר החקלאי בן-שמן אשר בו העביר את שנות נעוריו. את אהובתו סוניה פגש פרס בכפר הנוער, הוא התאהב בה ולאחר שאזר אומץ, הם התיידדו והפכו לזוג.
הקמת קיבוץ אלומות
במהלך מלחמת העולם השנייה הצטרף לקבוצת הכשרה שתכליתה – עלייה לקבוצת 'אלומות'. הכשרת הקבוצה החלה בקיבוץ גבע, שם למדו ליישב את האדמה ולהקים קיבוץ. שמעון גרס שלא די לקיבוצים בחקלאות ועליהם להקים מפעלים ולהיות חוד החנית בתעשייה.
מהמשק להגנת המדינה שבדרך
ב-1947, כשהוא בן 24 בלבד, נקרא על ידי בן-גוריון למטה ה'הגנה' והחל לפעול למען חימוש הצבא, תחילה כאחראי כוח-אדם ורכש. פרס נשלח לרכוש אמצעי-לחימה בכל מקום שיכול למצוא אותו בעולם בתקופה בה מדינות רבות סרבו למכור נשק למדינה שטרם הוקמה.
בניית עוצמתה הצבאית-ביטחונית של ישראל
ב-1953 מונה פרס למנכ"ל משרד הבטחון על ידי בן גוריון. בתפקידו החדש המשיך פרס להוביל את הרכש הביטחוני. פרס כונן עם צרפת קשר הדוק ושותפות ביטחונית באמצעותה שכנע את צרפת למכור לישראל טנקים, מטוסים מתקדמים, מטוסי סילון, טנקים ותותחים.
יחד עם אל שווימר הקים פרס את 'בדק מטוסים' שהפכה בהמשך ל'תעשייה האווירית'. לאחר מכן עמד מאחורי גדול הפרויקטים הביטחוניים שידעה ישראל – הקמת הכור הגרעיני בדימונה ומרכז המחקר הגרעיני שורק כשמונה על-ידי בן-גוריון למנהל הפרויקט החשאי.
הקמת רפא"ל ותשתית לחדשנות הישראלית
פרס הקדיש את מרבית מרצו לקידום תוכניות טכנולוגיות שיציבו את ישראל בחזית החדשנות והקדמה, והקנה למדינה יתרון איכותי בשדה הקרב ובתחום הכלכלה.
ב-1958, הקים, יחד עם מאיר מרדור את רפא"ל – הרשות לפיתוח אמצעי לחימה, מתוך האגף לתכנון ומחקר במשרד הביטחון. בתקופה זו קידם פרס את הקמת ממר"ם – מרכז המחשבים ומערכות המידע – וכן את רכישת המחשב הראשון לצה"ל.
בנוסף, עמל על יצירת קשרים עם גרמניה המערבית והביא לאספקת נשק סודית לישראל עד לשנת 1964.
תחילתן של 60 שנות פעילות בכנסת ישראל
ב-1959 כיהן כסגן שר הביטחון במפלגת מפא"י. כעבור מספר שנים, החליטו חברי רפ"י, מפא"י ואחדות העבודה לרוץ יחד ברשימה לכנסת והקימו את "המערך".
במהלך תפקידיו השונים בכנסת פרס הצליח לקדם מדע, טכנולוגיה וחדשנות בכל אחד מתפקידיו: כשר הקליטה שקד על הקמת אוניברסיטה בין-לאומית בירושלים, כשר לפיתוח יהודה, שומרון ועזה יזם שיקום מחנות פליטים והקמת פארקים תעשייתיים להעסקת פלסטינים על הקו הירוק, כשר התחבורה פעל להקמת נתיבי איילון, וכשר הדואר קידם הקמת תחנת שידור לווייני.
(צילום: נתי הרניק / לע"מ)
שר ביטחון במבצע אנטבה
ב-27 ביוני 1976 נחטף מטוס 'אייר-פראנס' שהיה בדרכו מישראל לצרפת והונחת בנמל התעופה באנטבה שבאוגנדה. החוטפים שחררו את 250 נוסעי המטוס אבל החזיקו ב-105 נוסעים שהיו יהודים וישראלים. תמורת שחרורם דרשו לשחרר עשרות אסירים, שרובם ישבו בכלא הישראלי וכן סכום כסף. פרס גרס, כמעט בדעת יחיד בממשלה, שאסור לישראל להיכנע לדרישות החוטפים ופעל למציאת התכנית הצבאית שלבסוף יצאה לפועל ב-4 ביולי 1976. לימים נודע מבצע אנטבה כאחד המבצעים המוצלחים והמפוארים של ישראל.
(צילום: ארכיון צה"ל)
ראש ממשלת ישראל והתכנית לייצוב המשק הישראלי
בבחירות 1984 ניצח 'המערך' בראשות פרס בבחירות הכלליות עם 44 מנדטים לעומת 41 שקיבלה 'הליכוד' בראשות שמיר והוחלט על הקמת ממשלת אחדות. פרס כיהן כראש ממשלת ישראל בשנתיים הראשונות ובשנתיים הנוספות - כשר החוץ.
כראש ממשלה הצליח להביא לנסיגת כוחות צה"ל מעומק לבנון והצבתם ברצועת הביטחון, פעל להפשרת הקיפאון ביחסים עם מצרים, והוביל את מפעל העלייה היהודי מברית המועצות ואת מבצע משה, להעלאת 8,000 יהודי אתיופיה לישראל.
ההישג הגדול ביותר של פרס בתקופת כהונתו כראש-ממשלה היה הצלת המשק הישראלי מאינפלציה חמורה של למעלה מ-400% באמצעות "תוכנית הייצוב הכלכלית". התוכנית השיגה את מטרותיה, בתוך חודשים ספורים נבלמה האינפלציה והמשק התייצב. תכנית זו, שזיכתה את פרס בתמיכה חסרת תקדים בקרב הציבור הישראלי, הייתה לחדשנית בתחומה, ונחשבת עד לימינו לנקודת מפנה במעבר ישראל מכלכלה מתוכננת לכלכלת "שוק חופשי" ליבראלית.
(צילום: יעקב סער / לע"מ)
בראש משרד החוץ: "הסכם לונדון"
כשר חוץ הוביל פרס מהלך היסטורי של שיחות שלום חשאיות מול ירדן, במה שכונה לימים 'הסכם לונדון'. פרס האמין והיה מחויב ל'אופציה הירדנית' שגרסה כי על ירדן להיות צד לכל הסדר מדיני עם הפלסטינים וחתם על הסכם לונדון בכפוף לאישור הממשלות.
זמן קצר לאחר חתימת ההסכם, דחה יצחק שמיר, ראש הממשלה, את המהלך. פרס שהאמין בכל מאודו בפתרון זה, ראה בסירוב שמיר את אחת מהטעויות האסטרטגיות-מדיניות הגדולות שלו, שתוביל, בהמשך להחרפת הסוגיה הפלסטינית. שנה לאחר מכן, הודיע חוסיין שלאור טרפוד ההסכם, ירדן נסוגה מההבנות ומוותרת על כל תביעה ריבונית בגדה המערבית.
(צילום: אבי אוחיון / לע"מ)
ממשלת האחדות הלאומית
בבחירות 1988, זכתה מפלגת 'הליכוד' בהפרש של מנדט אחד והוקמה ממשלת אחדות לאומית בראשות שמיר, שמינה את פרס לשר האוצר. בתפקיד זה הכיר פרס לראשונה בתוכנה כתעשייה ואף קידם שורת הטבות וסובסידיות לבתי תוכנה. פרס המשיך את התנופה הגדולה שהעניק לישראל בהפיכתה לכלכלה מודרנית. המהלכים שקידם בשנות השמונים בנו תשתית חזקה לעולם ההיי-טק הישראלי וחיזקו את ישראל כמעצמה טכנולוגית מדעית. פרס ביסס את יסודות ה"סטארט-אפ ניישן" והפך בכך את החברות הישראליות למובילות בעולם.
בנוסף, המשיך לפעול להשגת הסכם שלום עם ירדן, שהיה בעיניו חיוני ואסטרטגי למדינת ישראל.
(צילום: יעקב סער / לע"מ)
הסכמי אוסלו, הסכם השלום עם ירדן ופרס נובל לשלום
כשר חוץ בממשלת יצחק רבין, ניהל משא-ומתן חשאי באוסלו, שבסיומו נחתם 'הסכם אוסלו' "הצהרת העקרונות בדבר הסדרי ביניים של ממשל עצמי" – הסכם עקרונות שהניח תשתית לפתרון קבע עתידי עם הפלסטינים.
על המהלכים לפיוס עם הפלסטינים זכו פרס ורבין, יחד עם ערפאת, בפרס נובל לשלום בשנת 1994. באותה השנה נחתם גם הסכם השלום ההיסטורי בין ישראל לירדן. ההסכם, שנחתם באוקטובר 1994, יחד עם הסכם אוסלו שנתחם בשנת 1993, העניקו לישראל תנופה כלכלית ומדינית ובעקבות כך פיתוח וגידול משמעותי בהשקעה בחינוך, בתשתיות וברווחת האזרח הישראלי.
(צילום: אבי אוחיון / לע"מ)
רצח רבין
ב-4 בנובמבר 1995, בסיום עצרת תמיכה בתהליך השלום בכיכר 'מלכי ישראל' בתל-אביב, נרצח ראש הממשלה יצחק רבין.
בנסיבות טרגיות אלה שב פרס לתפקיד ראש הממשלה ונדרש לנווט את ישראל השסועה בימים שלאחר הרצח.
(צילום: צביקה ישראלי / לע"מ)
הקמת מרכז פרס לשלום ולחדשנות
פרס, כיושב ראש מפלגת העבודה ויושב ראש האופוזיציה, החליט להמשיך ולקדם את ישראל והקים, בעזרת מעמדו העולמי, את 'מרכז פרס לשלום ולחדשנות'. המרכז שם לו למטרה לקדם שגשוג במדינת ישראל, ולסלול דרך לחיים משותפים ולשלום בר-קיימא. המרכז מעודד שיתופי פעולה אזוריים ומוביל פעילות רחבת היקף של חדשנות בשירות השלום, חיים משותפים וצמצום פערים.
פיתוח כלכלי איזורי
בין השנים 1999 ל 2006 כיהן פרס כשר לשיתוף פעולה אזורי, שר החוץ, המשנה לראש הממשלה ושר לפיתוח הנגב והגליל.
בתפקידים אלו פעל פרס נמרצות לחיזוק הנגב והגליל ועמל על קידום פרויקטים לפיתוח חינוך ומדעים. באותן שנים קידם את ישראל כמעצמת ננו-טכנולוגיה וגייס משאבים רבים לאוניברסיטאות – דבר שלימים הפך את ישראל למובילה בתחום. בשנת 2012 לקח פרס חלק בהקמת המרכז הבינלאומי לחקר המוח האנושי ולקידום תחום הנוירו-טכנולוגיה. המהלכים הללו קידמו את המחקר והמדע הישראלי פורצי הדרך בתחומים שונים. פרס העיד על עצמו כי "כל חיי פעלתי לביצורה של ישראל ולהפיכתה למעצמת מדע וטכנולוגיה לצד מחויבות בלתי מתפשרת למוסר ולשלום".
(צילום: אבי אוחיון / לע"מ)
הנשיא ה-9 של ישראל
ב-13 ביוני 2007, נבחר פרס ברוב קולות לתפקיד הנשיא התשיעי של מדינת ישראל. בכך השלים פרס קדנציה של ארבעים ושמונה שנות כהונה רצופות בכנסת - יותר מכל חבר כנסת אחר בתולדות ישראל. פרס הפך בעקבות המינוי למנהיג הראשון שכיהן הן כראש ממשלה והן כנשיא מדינת ישראל. כנשיא, המשיך לפעול לקידום השלום ולקידומה של ישראל בעולם כאומת תעשיה עתירת ידע. כמו כן, הוא המשיך לקיים פגישות עבודה מדיניות עם ראשי מדינות, ראשי פרלמנטים, וראשי ארגונים בינלאומיים, למען בטחון ישראל והגנת המדינה בזירות הבינלאומיות ובבית הדין הבינלאומי בהאג.
כנשיא, זכה פרס להערכה רבה אשר באה לידי ביטוי גם בהענקת עיטורים יוקרתיים ובראשם "מדליית החירות הנשיאותית" אותה ענד על צווארו נשיא ארצות-הברית ברק אובמה ביוני 2012.
(צילום: עמוס בן-גרשום / לע"מ)
אבן פינה למרכז החדשנות של ישראל
ביולי 2014 סיים פרס שבע שנות כהונה כנשיא. בנאום הפרידה אמר "אני נפרד מתפקידי כנשיא אך לא מחובתי כאזרח".
שנה לפני פטירתו הניח את אבן הפינה לפרויקט האחרון בחייו- הקמת מרכז החדשנות של מדינת ישראל במרכז פרס לשלום ולחדשנות.
פטירתו ומורשתו
ב-28 בספטמבר 2016, נפטר שמעון פרס. עשרות אלפי ישראלים עברו על ארונו בירושלים. בהלוויה, אליה הגיעו מנהיגים רבים מהעולם, הצדיעו לא רק לאיש אלא גם למדינה עליה חלם. הוא נטמן בחלקת גדולי האומה בהר הרצל שבירושלים.
